החשש מהתמודדות עם שאלות הנוגעות לחוסר ניסיוננו המקצועי, מוביל פעמים רבות לכך שאנו מגיעים לראיונות עבודה עם רמות חרדה, חוסר שקט ועצבנות כה גדולים; הפוגמים ביכולתנו להציג עצמנו ולענות על שאלות באופן מיטבי, ומחבלים בסיכויינו להתקבל לעבודה.
אנו נוטים לשכוח את העובדה הפשוטה שרוב בני האדם התחילו את דרכם המקצועית ללא ניסיון; ואת האפשרות הריאלית בהחלט להתקבל לעבודה גם ללא ניסיון משמעותי. זה לא תמיד יהיה קל, אך המציאות מראה שזה בהחלט אפשרי.
חשוב לזכור שהמראיין קרא את קורות החיים שלנו והוא יודע שאין לנו ניסיון (!) המראיין גם זיהה פוטנציאל להצלחה בתפקיד ובחר להיפגש איתנו, למרות חוסר ניסיוננו. עובדות אלה לבדן אמורות להפחית את מפלס החרדה.
אנו גם צריכים להבין שכאשר המראיין שואל שאלות בנוגע לחוסר ניסיוננו, הוא לא בהכרח מודאג מכך; אלא שהוא בוחן כיצד אנו מתמודדים עם הלחץ שהשאלות האלה מעוררות בנו ועד כמה אנו בטוחים ביכולתנו להצליח בתפקיד.
בנוסף חשוב לדעת שכאיש מקצוע בתחומו, המראיין מבין שלחוסר ניסיון נלווים גם מאפיינים חיוביים. הוא יודע שמועמדים חסרי ניסיון לרוב מגיעים לתפקיד חדש ללא קיבעונות ועם פתיחות ומוטיבציה גדולים יותר ממועמדים מנוסים (המתקשים לשנות הרגלים ודפוסי חשיבה ישנים), ורואה בחוסר ניסיוננו יתרון מסוים.
אם כן, עלינו להפנים שהאדם הראשון אותו אנחנו צריכים לשכנע כי אנו מתאימים לתפקיד למרות חוסר ניסיוננו, הוא לא המראיין כי אם את עצמנו! ככל שנצליח לצאת לרגע מנעלינו (הלוחצות משהו..) ולהיכנס לנעליו של המראיין; נוכל להעריך באופן אובייקטיבי יותר את היכולות והכישורים שאנו מביאים לתפקיד, ולהתנהל בביטחון וללא חרדה בדרך לתפקיד הבא שלנו.
רוצים לשתף?
רוצים לשתף?
© כל הזכויות על התכנים שמורות לסיגל דרעי